zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » כתבה: נקודת מבט- גירוש הפליטים

תמונה קטנה נקודת מבט- גירוש הפליטים פורסם על ידי תנועת הצופים
בתאריך 27/3/2018
בכתבה זו צפו 20852 גולשים

 

נקודת מבט – סוגיית גירוש מבקשי המקלט מישראל 

הקדמה למעביר/ת נקודת המבט

בחודשים האחרונים המדינה סוערת סביב החלטת הממשלה לקדם את הרחקת/ גירוש מבקשי המקלט למדינה שלישית (רואנדה או אוגנדה). זוהי סוגיה מורכבת שעלינו כצופים להתייחס אליה, להכיר, ללמוד ולגבש עמדה ערכית.

חשוב לערוך למידה אישית לפני הפעילות על מנת להצליח לסייע לחניכים לתהליך הלמידה ולהנחות את הדיון בסוגיה באופן שאינו שטחי.

נקודת המבט יכולה להתאים לכל שכבות הגיל, שימו לב לאפשרויות לשינויים הקלים במתודות ובשאלות על מנת להתאים לקבוצתכם.

 

חלק 1- פתיחה- בדיקת הכרות עם הנושא ודיון מקדים:

שואלים את הקבוצה:

·      האם שמעתם על סוגיית מבקשי המקלט/ הפליטים בישראל?

·      מה אתם יודעים על נושא מבקשי המקלט בישראל, על הפליטים?

·      מה אנחנו חושבים על הנושא?

·      האם על המדינה לאפשר קליטה של מבקשי המקלט או להחזירם למדינות אחרות?

·       

חלק 2- לימוד והעמקה- למידה משותפת

נחלק את המשתתפים לקבוצות קטנות. כל קבוצה תתבקש ללמוד על שאלה מרכזית על בסיס חיפוש חומרים מן האינטרנט, איסוף וסיכום מידע. (את השכבה הצעירה מומלץ לשלוח לחקר ע"י שאילת אנשים שונים- טלפון להורים, למורה, בוגרים בשבט וכדומה)

השאלות לקבוצות-

1.         מאילו מדינות הגיעו רוב מבקשי המקלט? מה הסיבות שבגללן הם מגיעים?

2.         מה פירוש המושגים- "מסתנן", מהגר עבודה", "מבקש מקלט" ו"פליט"? מה ההבדל ביניהם?

3.         מהן הטענות בעד ונגד גירוש מבקשי המקלט?

4.         אילו פתרונות מוצעים כדי להמשיך ולהגן על מבקשי המקלט בישראל וגם לדאוג ולשמור על אזרחי ישראל תושבי דרום תל אביב ושכונות נוספות כאלה ברחבי הארץ?

 

חלק 3- משחק הדמיה

מתוך הידע הקיים והנצבר, נקיים דיון/ "בית משפט"/ דיבייט בעד או נגד גירוש מבקשי המקלט מישראל.

כל קבוצה תגיד בתורה טענה עובדתית/ ערכית שתומכת בעמדה שלה. הקבוצה השנייה יכולה לטעון טענה נגדית ו/ או טענה חדשה בסוגיה. ניתן ורצוי לתת גם מקום לפתרונות.

למנחה- חשוב לדייק ולתקן עובדות שאינן נכונות. יש לתת זמן לכל קבוצה להכין את טענותיה. חשוב לתת מקום לכל הדעות, כל עוד השיח מכבד.

 

חלק 4- דיון וסיכום. מה תפקידי כצופה בסוגיית מבקשי המקלט בישראל?

המדריך מפזר על הרצפה/ מחלק/ תולה על הקירות את מידות הצופה, המנון הצופה, ההבטחה הצופית (לכיתות ח' ומעלה) ודמות הצופה הבוגר (לשכבג ומעלה)

החניכים מסתובבים ומתבוננים בטקסטים. עולה לדיון השאלה: מה תפקידי כצופה ומה תפקידנו כתנועת הצופים בסוגיה, לפי הטקסטים של תנועת הצופים? ולדעתך?

המסר המרכזי: עלינו כצופים לא לעצום עיניים אל מול תופעות משמעותיות שמתרחשות בחברה הישראלית. עלינו להכיר את הסוגיה, ללמוד אותה, ולבחון את עמדתנו בנוגע אליה מתוך מחשבה ערכית וידיעת העובדות.

 


 נספחים

מידע בסיסי על הסוגיה

´    מסתנן – אדם שחצה את הגבול לישראל באופן לא חוקי ונתפס בגבול או בתוך הארץ.

´    מהגר עבודה – אדם שנכנס באופן חוקי או שאינו חוקי במטרה מוצהרת לעבוד לפרנסתו ולפרנסת משפחתו השוהה במדינת המוצא.

´    מבקש מקלט – אדם שנכנס לישראל והגיש בקשה למקלט בשל סיכון לחייו במדינת מוצאו. לכל אדם הנכנס לישראל, באופ חוקי או באופן שאינו חוקי כמסתנן, עומדת הזכות להגיש בקשת מקלט.

´    פליט – אדם שפנה בבקשה למקלט לרשות האוכלוסין וההגירה ונמצא כי נסיבות בקשתו מצדיקות קבלת מעמד פליט. מתוך 14,000 בקשות מקלט שהוגשו, רק 11 הוכרו כפליטים.

 כאמור, בשיח הציבורי קיימים כמה ביטויים לתיאור מבקשי המקלט: מהגרי עבודה, עובדים זרים, מסתננים, מבקשי מקלט, פליטים ונתינים זרים-  פעמים רבות יש בלבול בין המושגים, כל אחד מביטויים אלו משרת אג'נדה, עמדה שונה ומבקש להציג את הסוגייה באופן אחר (הביטויים מציגים את אותם אנשים באופנים שליליים או חיוביים).

למה מבקשי המקלט פה? מבקשי המקלט הגיעו לפה כדי לקיים חיים בביטחון. הם ברחו ממדינות מוצאן בשל סיכון לחייהם. מדינת ישראל הייתה ממייסדי אומנת הפליט ולכן היא חתומה עליו גם כן ועל חוקים נוספים אחרים.

פליטים בישראל ובעולם: על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לדצמבר 2017 חיים בישראל כ-35,300 מבקשי מקלט; 92 אחוז מהם הם מאריתריאה או מסודן. 

´    מבקשי מקלט אריתראים, סודנים ואחרים שהגיעו לישראל מתמודדים עם מציאות חיים קשה והפרה של זכויות אדם: אף שהם שוהים כאן כחוק ובידם אשרת שהייה ממשרד הפנים, מדינת ישראל רואה בהם "מסתננים", נמנעת מקביעת מדיניות ברורה בנוגע למעמדם ולזכויותיהם, ואין רשות מוגדרת המרכזת את הטיפול בהם.

´    במשך שנים לא התאפשרה למבקשי המקלט נגישות לתהליך ההכרה כפליטים. גם היום אחוז ההכרה בפליטים בישראל הוא נמוך מ-1% (רק 11 הוכרו כפליטים!!) בעוד שבשאר העולם אחוזי ההכרה בפליטים אריתראים וסודנים עומדים על 84% ו-69% בהתאמה.

 

הגנה קבוצתית (עד 1.1.2018)- מדינת ישראל אינה מגרשת את אזרחי אריתריאה, סודאן וקונגו משום שנשקפת סכנה לחייהם או לחירותם אם יגורשו. גירוש למדינות אלו יפר את עיקרון אי-ההחזרה. עיקרון זה הוא לב אמנת הפליטים וחלק מהמשפט הבינלאומי. כלומר, כזה המחייב את כל מדינות העולם גם אם לא קיימת חקיקה פנימית המחייבת זאת. עיקרון זה קובע כי “אף מדינה… לא תגרש ולא תחזיר פליט באיזו צורה שהיא אל גבולות הארצות שבהן יהיו חייו או חירותו בסכנה מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת”.

 

הגירוש ומשמעותיו: מה- 1.1.2018 נשלחו צווים כל מי שעומד בקריטריונים הבאים: זכר, רווק מעל גיל 18 שלא הגיש בקשת מקלט או שבקשת מקלטו נדחתה, יגורש "מרצון" לאוגנדה/ רואנדה. במידה ויסרב – יכלא לתקופה בלתי מוגבלת. 

משמעויות:

´    גברים או נערים שנולדו בארץ יצטרכו לעבור לגור במדינה שהם לא מכירים, להיפרד ממשפחותיהם וחבריהם. 

´    למי ״שיבחר״ בגירוש למדינה שלישית יקבל 3500 דולר (לעומת 5000 דולר שהמדינה אמורה לקבל על כל מבקש מקלט).

´    מי ״שיבחר״ בכלא לא יודע לכמה זמן הוא יכלא.

´    גירוש אוכלוסייה זו הוא שלב ראשון בתוכנית הגירוש.

´    תסריט "חיובי" – מסע פליטות מחודש. תסריט "שלילי" – אובדן חיי אדם.

 

 

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 1 תגובות | הוספת תגובה


1. נקיטת צד
נכתב על ידי איתמר אטיאס בתאריך 4/7/2018 בשעה 7:32