zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: המתת חסד, כן ? לא ? אולי ?

תמונה קטנה המתת חסד, כן ? לא ? אולי ? פורסם על ידי תם רון
בתאריך 14/12/2003
בכתבה זו צפו 12043 גולשים

עם התפתחות הרפואה במאות האחרונות עלתה וצפה סוגיה שמעסיקה מדינות רבות בעולם – המתת חסד. מקורה של הדילמה בהכרה בעובדה שישנן מחלות שונות שהן חשוכות מרפא (בשלב זה) וסופן הוא מוות לאחר מסכת כאבים וייסורים. במצב זה קורה לא פעם שרופאים מתמודדים משאלות מוות שונות של חוליהם. האם מותר לרופאים, שנשבעו להציל חיים, להיעתר לבקשתם וסיים את חייהם?

 

(למען הפרוטוקול - המתת חסד מוגדרת: זירוז המוות של חולה על-ידי המטפלים בו/בה.)

 

לרופאים יש עם כן שלוש דרכים לבחור ביניהם:

  • לדבוק בשבועת היפוקרטס - ולהמשיך לעשות הכול על מנת להאריך את חיי החולים, על אף שבכך הרופאים מאריכים את סבלם, ללא יכולת למנוע את מותם.
  • המתת חסד פסיבית - לבצע רק את המינימום של הצעדים הרפואיים הדרושים, ולא לעשות באופן אקטיבי אף צעד שיאריך באופן מלאכותי את חיי החולים. דוגמה: אם החולה הסופני מפסיק לנשום - להימנע מפעולות של הנשמה ושל החייאה, ו"לתת לטבע לעשות את שלו".
  • המתת חסד אקטיבית - להזריק "זריקת מוות" לחולים, ובכך לגאול אותם מייסוריהם באופן מידי, כפי שביקשו.

 

מלבד השונות בגישות, המתת חסד יכולה להיות תלויית הסיטואציה, כלומר – אנשים אשר ציוו בחייהם על המתה פסיבית / אקטיבית, תינוקות, עוברים, אנשים שלא ציוו אך מבקשים המתת חסד פסיבית / אקטיבית ממיטת חולים, משפחות שמבקשות עבור יקיריהם המתת חסד (אם שיקיריהם בהכרה ואם שיקיריהם נטולי הכרה).

 

הנימוקים הקיימים נגד המתת חסד (משני הסוגים):

 

       ההשלכות (לאן נגיע) – בהנחה שהמתת חסד מותרת לפיכך בתנאים מסוימים נטילת חיי אם אינה פשע אלה מעשה חסד. ניתן לשער את התוצאות של היקש מוסרי זה – פתאום יתברר שהעולם שורץ יצורים אנושיים שבחיסולם יש משום עשיית חסד. עם כן הדרך מכאן לטבח קצרה היא.

       אין ליטול חיו של אדם ללא תלות בערכם

       המתת חסד מנוגדת להלכה היהודית.

       אדם יכול לבקש את מותו מתוך ייסורים וכאבים ולא מתוך "רצון כן" לסיים את חייו. לחילופין למשפחתו של חולה יש אינטרס לסיים את חייו (בניגוד לרצונו) ולכן הם יבקשו לסיים את חייו. (תנו לי למות לבד)

       המתת חולים שחולים במחלות חשוכות מרפא עלולה לעקב את המחקר בפשרם.

 

הנימוקים הקיימים בעד המתת חסד (משני הסוגים):

 

        הזכות למות ולחיות בכבוד – תכופות בערוב ימיו אדם הוא נתקל במצבים משפילים (אין מסוגל לדאוג לצרכיו הבסיסיים ביותר)

       רצונו של אדם כבודו – אם אדם רוצה לסיים את חיו אך אין ביכולתו לעשות זאת יש לאפשר לו.

       "טובת החולה" הנה ערך סובייקטיבי – הסובייקט הנידון הוא החולה ולא הרופא ולכן יש לאפשר לו להכריע.

השאלה הנשאלת – לאור הנימוקים בעד ונגד שהוצגו כאן בתמציתיות מה דעתם לגבי החקיקה שצריכה להיות בישראל - 

תומכת לחלוטין בהמתת חסד אקטיבית?

תומכת חלקית בהמתת חסד אקטיבית (תלוי מצב)?

מצדדת לחלוטין בשבועת היפוקרטס?

 

 

דילמות שעולות מתוך הכתבה:

 

?       האם קיימת לגיטימציה לאשפוז בכפייה של בגירים?

?       אנורקסיה (שאינה מוגדרת כמחלת נפש) עלולה לגרום למוות ללוקים בה האם יש לאשפז את הלוקים בכפיה? (הסיפור של הדס)

?       האם חייו של אדם הם רכושו, שהוא רשאי לוותר עליו כל אימת שרצונו בכך? או שחייו הם פיקדון בידיו ואין הוא יכול לוותר עליהם ורק בעל הפיקדון ברצותו נוטלם ממנו וברצותו פוקד עליו לשמרם?

?       האם זכותו של אדם "לחיות" היא מוחלטת, והאם לפיכך האיסור ליטול את חייו הוא מוחלט?

?       עם מי עושה חסד המתת חסד?

?       האם יש לאפשר הפלות?

?       כאשר המשאבים מוגבלים ומספר חולים מתחרים עליהם כיצד יש לחלק את המשאבים? (לדוג' מספר מכונות הדיאליזה קטן ממספר החולים הממתינים להם, מספר חולים ממתינים להשתלת כליה וקיימת רק אחת למי יש להשתיל אותה?)

 

ביבליוגרפיה

 

דעת

רשימות

שבועת היפוקרטס

ספריית הכנסת

אתר רופאים

דילמות מוסריות ברפואה

פרסם כתבה »